לפני שבועיים התפרסם על אירוע חמור שהתרחש בבית החולים סורוקה במהלכו פגה נפלה במהלך לידה ושבועיים לאחר מכן היא נפטרה. לא ברור מפרטי המקרה כפי שהתפרסמו, אם אכן הייתה כאן רשלנות רפואית, אבל זה רק מבהיר לנו עד כמה מקרי לידה יכולים להסתבך.
אחד מהמקרים השכיחים בתביעות רשלנות רפואית, הוא סיבוך בחדר לידה. בית חולים ממוצע עובר עשרות לידות ביום, ולמרות שמדובר בהליך רפואי שכיח ושגרתי, לעיתים הוא מסתבך. כשנכנסים לחדר לידה לא יכולים לצפות את פני העתיד – ולא משנה עד כמה האם או המיילדת מנוסה בלידות.
בתי החולים נוהגים לכסות את עצמם (ובצדק) על ידי החתמת היולדת רגע לפני שמחדירים לה אפידורל, זאת על מנת שלא יהיו חשופים לתביעות במקרה של סיבוך. בתי החולים הם למודי ניסיון ויעשו הכל כדי כדי לחסוך לעצמם תביעות בשל רשלנות רפואית ולשמור על שמם הטוב.
כאמור, חלק ניכר מהתביעות העוסקות ברשלנות רפואית המוגשות בארץ הן בשל רשלנות רפואית בלידה. יש לכך שתי סיבות עיקריות:
1. התיישנות ארוכה – תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת רק כשהילוד מגיע לגיל 25!
2. שכיחות לידות ביחס לאירועים רפואיים שונים
לפני הכל, מהי רשלנות רפואית בלידה?
מה נחשב לרשלנות רפואית בלידה? האם מקרה של אבחון לא מדויק עונה על הגדרה זו? האם טעות רפואית בזמן הלידה זו היא עילה לרשלנות? האם אי מסירת מידע מספק מצד בית החולים הוא רשלנות?
ובכדי שנדע האם מדובר ברשלנות רפואית, יש לשאול את השאלה הבסיסית: האם הצוות הרפואי פעל על פי כל הכללים והנוהלים בצורה מקצועית ומיומנת ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותן נסיבות ובאותו זמן?
המקור החוקי העיקרי עליו ניתן להתבסס לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית הוא חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 , פקודת הנזיקין (נוסח חדש), וכן פקודת הרופאים, תשל"ז-1976.
אילו מחדלים מאפיינים רשלנות רפואית בלידה?
רשלנות רפואית בחדר לידה מתאפיינת במחדלים הבאים: אבחון רשלני, טיפול לא מתאים בעובר, מתן תרופות לא מתאימות לאם, אי מתן הסכמה של החולה להליכים כאלה או אחרים, אי מתן הסבר אודות סיכונים הכרוכים בטיפול וניתוחים מיותרים.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית בלידה?
לפני הכל יש להמציא חוות דעת רפואית, בכדי להוכיח את הפרת חובת הזהירות ואת קיומו של המחדל – שהביאו לנזק הבלתי נמנע. על מנת להוכיח רשלנות הלכה למעשה, נדרשת קיומה של מסקנה ברורה כי מי מהצוות הרפואי לא פעל כבעל מקצוע סביר וכי התרשל בתפקידו, שכן, היה עליו לצפות את קרות הנזק ולמנוע אותו בטרם.
עם זאת, יש לציין כי הגדרת הסבירות במקרה של רשלנות רפואית בחדר לידה נבחנת לפי המצב שקרה באירוע – ולא לפי הפרקטיקה הנהוגה בזמן התביעה.
איך פוסקים פיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך לידה?
מקרים של רשלנות רפואית בלידות מאופיינים בסכומי תביעות גבוהים במיוחד, הכל כמובן ביחס ישיר למידת הנזק. אם נקבע כי הייתה רשלנות רפואית וקיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין ניזקו של הילוד או של האם – אזי הסבל וההוצאות הכספיות הם גבוהים מאוד וילוו את המשפחה הנפגעת לאורך כל חייה. על כן, בית המשפט מביא בחשבון עובדה זו ומעריך את פסיקת הפיצויים בהתאם.
מהי רפואה מתגוננת בקרב צוות רפואי בלידה?
כמו שציינתי קודם, חדרי הלידות בבית החולים נוהגים לכסות את עצמם בגין תביעות – ובכך יוצאים מה שמכונה רפואה מתגוננת, גם אם זה בא על חשבון היולדת. על מנת להימנע מתביעות הם נותנים המלצות שאינן בהכרח טובות ליולדת או לוולד, אלא בטוחות מבחינתם. יש לציין כי בתי המשפט ערים לתופעה הזו ומשתדלים שלא להטיל חובת זהירות חמורה מדי על הצוות הרפואי, שיכולה לגרום להתרבות התופעה של רפואה מתגוננת.
לסיכום, מה כדאי לעשות על מנת להימנע מרשלנות רפואית בחדר לידה?
ליולדת אין הרבה מה לעשות, כי לא הכל נתון לשליטתה. מה שכן, היא יכולה לשאול ולחקור את הרופאים לגבי הסיכויים והסיכונים הכרוכים בטיפול מסוים לעומת טיפול אחר (לדוגמא: לידת וואקום מול לידת מלקחיים, ניתוח קיסרי לעומת לידת עכוז, אפידורל לעמות לידה טבעית). לצוות הרפואי אסור לשכוח כי בסופו של דבר ההחלטה היא בידי היולדת כי מדובר בגוף שלה.
